תחושת שייכות - הורות

״אין ילד רע, יש ילד שרע לו״ – יאנוש קורצ'אק

משפחה. הורים וילדים. מערכות יחסים. אוירה משפחתית. תחושת שייכות.

אחד הצרכים הבסיסיים שהילד חווה עם היוולדו, הינו תחושת שייכות. ממש כמו אוויר לנשימה. כמו הנשימה, כך תחושת השייכות הינה צורך קיומי בסיסי, כמו אוכל ושתייה. להיות שייך למשפחה, זו חוויה אובייקטיבית. תחושת שייכות, הינה סובייקטיבית לגמרי וכל התנהגות הילד מכוונת לתחושה זו.

כשילד גדל תוך תחושת שייכות טובה, יחוש אותה במעגלים נוספים בחייו ובעצם תחושה זו, תאפשר לו להיות פנוי למשימות החיים במעגלים נוספים בחייו. הוא אינו עסוק בדרכים להשיג שייכות ולכן כל מעשיו יבואו ממקום של ביטחון עצמי, תחושת ערך, סיפוק והנאה.

ילד המפתח תוך כדי התפתחות אמונה שהוא שייך, שיש לו מקום ואין לו ספקות לגבי מקומו במשפחה, שהוריו אוהבים אותו גם אם הוא לא מצליח ולא מושלם, ירגיש כך בכל מקום. הוא יגדל להיות כאדם אהוב המקבל את עצמו כפי שהוא, מבלי להיות עסוק בלהוכיח את עצמו בכל דרך ויוכל לפנות את האנרגיה שלו להגשמת המטרות שלו בחייו, קטנות כגדולות.

מאחר ותחושת שייכות הינה צורך קיומי, כל התנהגות הילד מכוונת לכך. ילד המרגיש שאין לו "מקום" במשפחה, יקדיש את האנרגיה שלו למציאת מקום. אם לא יצליח להשתלב בצורה יעילה, ימצא דרך אחרת, העיקר להרגיש שייך. כל הדרכים כשרות.... גם דרכים כמו התנהגות מפריעה, משיכת תשומת לב וכד'.

ככל שרמת השייכות של הילד והאדם תתפתח טוב יותר, ייהפך להיות אדם בריא יותר בנפשו, מרוצה יותר מעצמו ויתפקד טוב יותר לשביעות רצונו. חוסר תפקוד ותפקוד לקוי בתחומי חיים שונים כמו עבודה, יחסים בין אישיים והתנהגויות לא נאותות, הינם תוצאה של תחושת שייכות חסרה. לכן, התפקיד ההורי הראשון במעלה, הוא לעזור לילד לפתח תחושה זו ברמה גבוהה.

איך נאפשר לילד תחושת שייכות?

1. תרומה ומועילות – ילד שגדל במשפחה המאפשרת לו להרגיש מועיל ובעל ערך, ישתף פעולה במשימות הבית. לכן, חשוב לאפשר לו לקחת חלק גם אם הוא "איטי", עושה "לא בדיוק כמו שצריך" וכד'.

2. שיתוף והתייעצות– ניצור דיאלוג המתבסס גם על השיתוף שלנו כהורים מחוויות בעבודה, מחשבות, התלבטויות וכד'. כשהילד חווה שיתוף מצד ההורה, הוא מרגיש בעל ערך, חשוב ומשמעותי ומעבר לכך, נשיג בשיתוף שלנו, שיתוף הדדי.

3. עידוד – נעודד את הילד על מעשיו, ממקום נקי ואותנטי ולא ממקום מזויף. נכיר בערך של העשייה שלו ונהדהד לו אותה. כך השיח החיצוני הזה, ייהפך לשיח פנימי מועיל ומקדם להתרחבות ולעשייה נוספת מצידו.

לסיכום: אנחנו ההורים המודל הכי משמעותי ועוצמתי בחיי הילד. הילד סופג ולומד דרך מה שהוא רואה שנעשה בבית ודרך האנרגיה הקיימת בבית, הרבה מעבר למילים שנשתמש בהן.

לכן, שימו לב למחשבות שלכם, משום שהן יוצרות מציאות.

כשאנחנו מכירים בערך הילד, הוא קולט זאת מעבר למילים.

הילדים שלנו, הם ההשתקפות שלנו.