את הדימוי שאני מאד מתחברת אליו גבולות בין הורים לילדים, שמעתי לראשונה בזמן שלמדתי במכון אדלר, לימודים שהכשירו אותי להנחות הורים... נגע בי כך, שעד היום מהדהד בתוכי ולעיתים אני מציינת אותו גם להורים שאני מלווה.
ילדים זקוקים לגבולות. גבולות שהם יודעים, שבתוכם יש להם חופש פעולה.
דמיינו את עצמכם על גג מגדל עזריאלי בתל אביב, רוכבים על אופניים. הגג אינו מגודר. איך ההרגשה? כעת חיזרו על הדימוי כשהגג מגודר, איך זה מרגיש? האם יש שינוי בתחושה?
בעיני זהו דימוי חזק, משום שהוא מתאר במדויק את ההרגשה של ילדים שחיים בבית שמציב גבולות מול הילדים או לא.... עם השנים למדתי, ש 97% ממה שהילדים קולטים בבית, הינו האנרגיה, שמתקיימת בו. כשאנחנו מדברים ובתוכנו יש התנגדות, ספק, שיפוטיות, מה שניקלט זו האנרגיה של מה שמתחולל בתוכנו. כשאנחנו שמים גבול מול הילדים על מנת לחנך, ובאותה נשימה אנחנו מתנהלים באופן אחר, זו דוגמה אישית שסותרת את מה שאנחנו מבקשים להנחיל לילדנו.
הילדים מחקים את התנהגות ההורים. ההורים הם המודל וההשראה עבורם מגיל לידה ממש ועוד הרבה לפני... הם בקליטה כל הזמן. קולטים את האנרגיה המתקיימת בבית, את השפה המדוברת, הטונציה בדיבור, שפת הגוף ואת אופן ההתנהגות שלהם. גם כשנדמה שהם "קטנים" או "לא שמים לב".
לאחרונה אני שמה לב יותר ויותר לתופעה של שיח מתלהם. הוא ניכר ברשתות החברתיות, בהודעות ווטסאפ קבוצתיות בין חברים, הורים מול מורים, הורים מול גננות, תושבים.
אני מאמינה שאפשר אחרת.
אני מאמינה בשיח שיש בו הקשבה וכבוד הדדי.
מאמינה בהתנהלות ממקום של ערכים. משום שאת הערכים האלו, אנחנו רוצים להעביר לילדינו.
בהקשר הזה, בחרתי הפעם להעלות כאן את תמצית ספרו של דון מיגל רואיס – ארבע הסכמות.
שמרו על טוהר המילה – למילה יש כוח. הכוח לתקשר, לחשוב וליצור את המתרחש בחיינו. הכוונה שלנו באה לידי ביטוי באמצעות המילים שאנחנו בוחרים. במילים ישנה עוצמה גדולה, כך שמילה אחת יכולה לבנות ובאותה מידה להרוס.
משמעות המילה טוהר היא, נקי מחטא. חטא הוא כל מה שאנחנו חושבים, עושים, חשים אשר פועל נגדנו. כשאנחנו שופטים או מאשימים את עצמנו ואת האחר, אנחנו פועלים נגד עצמנו. כשאנחנו שומרים על טוהר המילה, אנחנו לוקחים אחריות על עצמנו. במילים ובמעשים שלנו. כשאנחנו משתמשים במילים שאינן שומרות על טוהר המילה כלפי האחר, אנחנו פועלים בסופו של דבר נגד עצמנו.
אל תיקחו שום דבר באופן אישי – כל אדם פועל לטובת עצמו ולעולם לא כנגד האחר. חונכנו שהכל קשור אלינו וכך התרגלנו לקחת כל דבר באופן אישי. אדם פועל מנקודת המבט שלו על פי סולם הערכים והאמונות שלו, מתוך התודעה האישית שלו, על פי התכנותים שהוטבעו בו. לכן, אין לכך קשר אמתי אליכם. ההסכמה הזו, ברגע שהיא מובנת, מאפשרת להיות נטולי שיפוטיות כלפי האחר ואף מאפשרת חמלה.
אל תניחו הנחות – קיימת בנו הנטייה להניח הנחות. לפרש את הנעשה סביבנו על פי נקודת המבט שלנו, שאנחנו משוכנעים שהיא אמתית. אנחנו מניחים הנחה, שופטים ומאשימים, חווים חוסר הבנה וכך אנו יוצרים בעיות. כל מאבקי הכוח והשליטה מתבססים על הנחות ופרשנויות ולקיחת דברים באופן אישי.
עשו תמיד כמיטב יכולתכם – זהו ההסכם המאפשר לשלושת האחרים להפוך להרגלים המושרשים היטב. עשו תמיד כמיטב יכולתכם, בכל רגע נתון. מיטב יכולתכם תלוי בבחירה לשמור על טוהר המילה, לא להניח הנחות ולא לקחת הכל באופן אישי.
הבחירה הזו מאפשרת לנו להיות בטוב ובחמלה עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.
היו טובים!
אני מאמינה, שבנו טמון הכוח לשנות ולצמוח. שיש לנו יכולת לבחור ולשנות ולהוות דוגמה לדור הבא.