בשיחות אחרונות שאני מקיימת עם מטופלות אימהות, רובן ככולן מדברות על קושי להסתגל לשגרה החדשה שנכפתה עלינו, שיגרה שיש בה המון אי וודאות.
עלתה השאלה, איך מתמודדים עם אי הוודאות הזו ואיך מתמודדים עם הפחדים שעולים אצל הילדים.
הבנתי, שאם יש משהו שאני חווה בחוץ, הוא השתקפות של מה שיש בתוכי.
הפנים שלי מקרין החוצה וחוזר אלי.
שבי טמון הכוח לשנות ולצמוח.
כך, כשאני רגועה, הבית שלי רגוע ובני המשפחה רגועים. התקשורת הופכת להיות נוחה ומקרבת.
כך גם מול כעס, עצבנות ופחדים שצפים בבית.
השינוי תמיד מתחיל בי.
כשאני חווה כעס בבית, אני שואלת את עצמי מה בי מאפשר את זה ואיך אני יכולה לשנות את זה?
משום שזה תמיד בי. בעצם הכל אנרגיה. המחשבות שלנו, ההתנהגות שלנו הרגשות שלנו הם אנרגיה והם מהדהדים מתוכנו למרחקים ומורגשים בכל מקום.
הילדים שלנו קולטים אותנו כמו סנסורים. קולטים את המחשבות ואת הרגשות שלנו. הרבה יותר מהמילים.
כן. הכל השתקפות.
השבוע, אחת האימהות התייעצה איתי לגבי שיבוץ הילד שלה לגן אחר ממה שהיה בו ובניגוד לרצון ההורים. הקשבתי קשב רב. לדיבור שלה, שבא מהלב. הקשבתי לשיקולים ההגיוניים שלה. אכן, יש הרבה במחשבה, שחשוב להימנע ממעברים רבים בגילאים הצעירים. אך מה שניכר היה עליה, הוא בעיקר חשש. שיהיה לו קשה. "גם ככה היה לו קשה השנה להסתגל לגן חדש. הבקרים היו קשים. עבדנו קשה על מנת לעזור לו בקשרים החברתיים שלו".
כל כך מכירה את המקומות האלו. המחשבות המציקות. החששות. ההשתדלות למען הילד. הרצון לעזור לו להתמודד עם הקושי.
אני רוצה להביא לכאן נקודת מבט אחרת ולשאול
של מי הקושי הזה? שלו? שלך?
אני לחלוטין שואלת את זה ממקום של בדיקה. ממקום שמאפשר לנו ראיה אחרת.
ממקום של לקיחת אחריות על הסיטואציה. ממקום של למידה.
משום שאני באמת מאמינה, שהשינוי מתחיל בי.
ואסביר את עצמי.
כשאני נמצאת בחשש אל מול הילד שלי, אני בעצם מעבירה לו מסר, אתה לא מסוגל להתמודד. אני לא באמת סומכת עליך שאתה יכול להתמודד עם... מעבר גן, עם אחים, עם אמירה שנאמרת... בוא "אחסוך" ממך את הקושי.
האמנם?
מה קורה כשיש בנו רצון מכל הלב לחסוך מהם כמה שיותר התמודדות? או לחלופין, מה קורה, כשאנחנו מאפשרים להם להתמודד עם אתגרים בחיים?
כשאנחנו מניחים להם, אנחנו מאפשרים להם לראות שהם מסוגלים. מאפשרים להם ללמוד שהם יכולים לתת אמון בעצמם ובמסוגלות שלהם. מאפשרים להם דרך החוויה ללמוד מהו ביטחון עצמי. להכיר באיכויות הרבות הקיימות בתוכם ודרך זה להכיר את עצמם, לזהות מה הם הרצונות שלהם. עוזרים להם להביא את עצמם לידי ביטוי וכך לאפשר להם להתהוות בכל מעגלי החיים.
האפשור שלנו, מאפשר להם חוויה עוצמתית שיש כאן מי שסומך עליהם והם באמת יכולים.
לכן, כשאתם חווים חשש מהקושי של הילד להתמודד, זו הזמנה לבחון עם מה זה מפגיש אתכם, להבין שהקושי הוא בנקודת המבט שלכם. כשתזהו את זה, יהיה לכם קל יותר לאפשר להם לחוות את החיים בעצמם עם כל מה שהם מביאים...